<h1>ארחות חיים הלכ' כתובות סימן ג'</h1>
<h2>דף נד:</h2>
המארס את האשה וכתב לה כתובה ולא נכנסה לחופה עדין ארוסה היא ואינה נשואה שהכתובה אינה עושה נשואין (ואסרות) [ואם מת] או גרשה גובה כתובתה מבני חורין ואינה גובה תוספת כלל הואיל ולא כנסה. אבל אירס ולא כנסה ולא כתב לה כתובה ומת או גרשה והיא ארוסה אין לה כלום ואפילו העיקר שלא (התנו) [תקנו] לה עיקר כתובה עד שתנשא או עד שיכתוב. והמארס בתו וכתב לה כתובה ומת או גירשה כשהיא נערה כתובתה לאביה. כתב הרמב"ם ז"ל צוו חכמים שיתן אדם מנכסיו לבתו מעט כדי שתנשא בו וזהו הנקרא פרנסה. והמשיא בתו סתם לא יפחות לה מכסות שפוסקין לאשת עני שבישראל. בד"א בשהיה הוא עני אבל אם היה עשיר יתן לה כפי (שיעשרו) [עשרו]. פירש על הבעל שאין לה כלום ושיכניסנה ערומה אין לה כלום לא יאמר הבעל כשתבא לביתי אכסנה אלא מכסה אותה והיא בבית אביה.
<h2>דף סז.</h2>
המארס את האשה וכתב לה כתובה ולא נכנסה לחופה עדין ארוסה היא ואינה נשואה שהכתובה אינה עושה נשואין (ואסרות) [ואם מת] או גרשה גובה כתובתה מבני חורין ואינה גובה תוספת כלל הואיל ולא כנסה. אבל אירס ולא כנסה ולא כתב לה כתובה ומת או גרשה והיא ארוסה אין לה כלום ואפילו העיקר שלא (התנו) [תקנו] לה עיקר כתובה עד שתנשא או עד שיכתוב. והמארס בתו וכתב לה כתובה ומת או גירשה כשהיא נערה כתובתה לאביה. כתב הרמב"ם ז"ל צוו חכמים שיתן אדם מנכסיו לבתו מעט כדי שתנשא בו וזהו הנקרא פרנסה. והמשיא בתו סתם לא יפחות לה מכסות שפוסקין לאשת עני שבישראל. בד"א בשהיה הוא עני אבל אם היה עשיר יתן לה כפי (שיעשרו) [עשרו]. פירש על הבעל שאין לה כלום ושיכניסנה ערומה אין לה כלום לא יאמר הבעל כשתבא לביתי אכסנה אלא מכסה אותה והיא בבית אביה.
<h2>דף פט:</h2>
המארס את האשה וכתב לה כתובה ולא נכנסה לחופה עדין ארוסה היא ואינה נשואה שהכתובה אינה עושה נשואין (ואסרות) [ואם מת] או גרשה גובה כתובתה מבני חורין ואינה גובה תוספת כלל הואיל ולא כנסה. אבל אירס ולא כנסה ולא כתב לה כתובה ומת או גרשה והיא ארוסה אין לה כלום ואפילו העיקר שלא (התנו) [תקנו] לה עיקר כתובה עד שתנשא או עד שיכתוב. והמארס בתו וכתב לה כתובה ומת או גירשה כשהיא נערה כתובתה לאביה. כתב הרמב"ם ז"ל צוו חכמים שיתן אדם מנכסיו לבתו מעט כדי שתנשא בו וזהו הנקרא פרנסה. והמשיא בתו סתם לא יפחות לה מכסות שפוסקין לאשת עני שבישראל. בד"א בשהיה הוא עני אבל אם היה עשיר יתן לה כפי (שיעשרו) [עשרו]. פירש על הבעל שאין לה כלום ושיכניסנה ערומה אין לה כלום לא יאמר הבעל כשתבא לביתי אכסנה אלא מכסה אותה והיא בבית אביה.
<h2>דף קב.</h2>
כתב הראב"ד ז"ל נהגו שלא ליתן אדם ממון גדול [לבתו] ומי שהוא קפיד ומתקוטט בעבור נכסי אשתו אינו מצליח ואין זווגן עולה יפה אלא מה שיתן לו חמיו או חמותו יקח בעין יפה כי הממון שאדם לוקח עם אשתו אינו ממון של יושר תדע שהרי ארז"ל הרוצה שיתקיימו נכסי אשתו יעשה מהן מצות וראוי לכל איש [בר] דעת שלא יעגן עצמו ולא בת זוגו מפני ממון רב שהממון ההוא לא יצליח מפני העגון ומפני הרהור עבירה. ורבים נכשלים בעבירות כשאינן נושאין אשה במהרה ועליהן נאמר כל הנושא אשה לשם ממון ולא לשם שמים, עשה יעשה לו כנפים והחטאים נקשרים בנשמתו ובגופו חס ושלום. וארז"ל מצא אשה מצא טוב כלומר מצא אשה טובה מצא טוב. או נאמר מצא אשה אע"פ שאינה טובה מצא טוב כמו שארז"ל כשנשאו נשים רעות דיינו שמצילות אותנו מן החטא ומגדלות את בנינו. אבל אם היא רעה ביותר מדאי עליה נאמר אשה רעה צרעת לבעלה אבל מצאנו לה רפואה שארז"ל מי שאשתו מושלת עליו אינו רואה פני גיהנם עכ"ל בשער הקדושה.
